הגדרת חוזה

כדי להגדיר חוזה, יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. במסך “מסמכי בנארית לעבודה” לסמן את מסמך כתב הכמויות שבו רוצים להגדיר את החוזה:

2. ללחוץ בצד שמאל על הכפתור “חוזה/חשבונות”:

3. נפתח מסך הגדרת החוזה בין המזמין לבין הקבלן.

(3.1) בשדה “סוג התקשרות” יש להגדיר אם החוזה הוא חוזה של “חשבונות מצטברים” או חוזה של “חשבונות לא מצטברים”:

– חשבונות מצטברים – אפשרות זו היא ברירת המחדל, ומתאימה לחוזה של פרויקט בניה, שבו הקבלן מגיש חשבונות חלקיים מצטברים שמציגים לגבי כל סעיף עבודה את כמות הביצוע המצטברת ואת הסך הכספי המצטבר מתחילת הפרויקט ועד למועד הגשת החשבון.

– חשבונות לא מצטברים – יש לבחור אפשרות זו כאשר בין מזמין העבודה לבין הקבלן נחתם הסכם מחירים, ומזמין העבודה מוציא לקבלן על סמך הסכם המחירים הזמנות עבודה. כאשר ההתקשרות היא על סמך הסכם מחירים והחשבונות שמגיש הקבלן הם על הזמנות עבודה, החשבונות הם  לא מצטברים. כל חשבון הוא לגופו ומציג לגבי כל סעיף עבודה רק את כמות הביצוע הנוכחית והסך הכספי הנוכחי של הזמנת העבודה הספציפית. לסרטון הדרכה על עבודה עם חשבונות לא מצטברים לחצו כאן.

לאחר שבוחרים את סוג ההתקשרות הרצוי (חשבונות מצטברים או לא מצטברים) ללחוץ על Enter.

שימו לב: אם מופיעה הודעת הסבר לגבי המשמעות של חשבונות מצטברים וחשבונות לא מצטברים, ללחוץ על “אישור”.

(3.2) הסמן עובר לשדה “מספר חוזה”. להקליד מספר מזהה לחוזה (זהו שדה חובה):

לאחר שמקלידים את המספר המזהה של החוזה, ללחוץ על Enter.

(3.3) הסמן עובר לשדה המע”מ. לבחור אם החוזה מחויב או לא מחויב במע”מ:

לאחר שבוחרים אם החוזה מחויב או לא מחויב במע”מ ללחוץ על Enter.

(3.4) הסמן עובר לשדה ההתייקרות. לבחור אם החשבון כולל או לא כולל התייקרות:

– האפשרות החשבון כולל התייקרות מתאימה לחוזים שבהם סוכם בין מזמין העבודה לבין הקבלן שהקבלן יקבל תוספת התייקרות שתחושב על ידי הצמדת מחירי החוזה למדד או למטבע כלשהו.

לאחר שבוחרים אם החשבון כולל או לא כולל התייקרות, ללחוץ על Enter.

(3.5) הסמן עובר לשדה “הפחתת חשבון קודם”.

כאן יש לבחור איפה בריכוז החשבון תבוצע הפעולה של הפחתת החשבון הקודם. (אפשרות זו קיימת רק בסוג התקשרות של חשבונות מצטברים).

מומלץ להשאיר את ברירת המחדל “לפני מע”מ”:

כדי להתקדם לשדה הבא, ללחוץ על Enter.

(3.6) הסמן עובר לשדה “תאריך החוזה”. התוכנה קובעת באופן אוטומטי את תאריך החוזה על פי תחילת החודש הנוכחי. ניתן להקליד תאריך חוזה אחר אם יש צורך:

כדי להתקדם לשדה הבא ללחוץ על Enter.

(3.7) הסמן עובר לשדה “התראה על כמות בסעיף מעל”. בשדה זה ניתן לקבוע מתי תופיע במסך של הזנת נתוני הביצוע בחשבון התראה בצורה של כוכבית כאשר כמות הביצוע חורגת מכמות החוזה. ברירת המחדל היא להציג את הכוכבית כהתראה כאשר כמות הביצוע בסעיף חורגת מה-100% של הכמות שהוגדרה בחוזה:

כדי להתקדם ללחוץ על Enter.

(3.8) אם בשדה ההתייקרות נבחרה האפשרות שהחשבון לא כולל התייקרות, יש לדלג על סעיף זה בהסבר ולהתקדם לסעיף 3.9.

אם בשדה ההתייקרות נבחרה האפשרות שהחשבון כולל התייקרות, הסמן עובר לשדה “מדד”, ובחלק השמאלי של המסך נפתחת חלונית של רשימת המדדים. בחלונית רשימת המדדים תחילה יש לבחור בשדה “סוג” האם רוצים להצמיד את החוזה למדד, למטבע או לסל (סל יכול להיות שילוב של כמה מדדים או מטבעות):

לאחר שבוחרים את סוג ההצמדה (מדד/מטבע/סל) הסמן עובר לשדה “שם” וכעת יש לבחור מהרשימה הנפתחת לאיזה מדד או מטבע או סל יש להצמיד את החוזה.

לצורך ההדגמה, אצמיד את החוזה למדד הבניה:

לאחר שבוחרים את המדד הרצוי מהרשימה הנפתחת, ללחוץ על “בחירה”:

הסמן עובר לשדה “תאריך תחילת ההצמדה”. בשדה הזה יש להקליד את התאריך שהחל ממנו תחושב ההצמדה.
אם טבלת ערכי המדד בתוכנת בנארית מעודכנת, התוכנה תשלוף את ערך המדד המתאים לתאריך שהוקלד, ומדד זה יהווה את מדד הבסיס של החוזה.

לצורך ההדגמה אקבע שתאריך תחילת ההצמדה הוא 01/2024:

לאחר הקלדת תאריך תחילת ההצמדה ללחוץ על Enter.

התוכנה מציגה את ערך המדד המתאים לתאריך תחילת ההצמדה ולמדד שנבחר (בדוגמה הזו, מדד הבניה):

הסמן עובר לשדה “תאריך סיום ההצמדה”. שדה זה הוא אופציונלי. על פי רוב, יש להשאיר את השדה הזה ריק.
רק אם נקבע בחוזה בין מזמין העבודה לקבלן, שהצמדת החוזה למדד מסתיימת בתאריך כלשהו בעתיד, יש להזין את התאריך בשדה “תאריך סיום ההצמדה”:

כדי להתקדם לשדה הבא, ללחוץ על Enter.

הסמן עובר לשדה “אחוז הצמדה”. כברירת מחדל, הערך בשדה הזה הוא 100%, כלומר ההצמדה למדד היא בשיעור של 100% או במילים אחרות הצמדה מלאה.

אם רוצים להגדיר הצמדה חלקית, נמוכה מ-100%, ניתן להקליד את שיעור ההצמדה הרצוי באחוזים:

כדי להתקדם לשדה הבא, ללחוץ על Enter.

הסמן עובר לשדה “אחוז ספיגה”. ברירת המחדל בשדה הזה היא ספיגה בשיעור 0%, כלומר ללא ספיגה.

אם רוצים להגדיר שהקבלן סופג על עצמו חלק מההתייקרות, ניתן להגדיר את אחוז ההתייקרות שעד אליו לא יקבל הקבלן התייקרות.

לדוגמה, נניח שהוגדר בחוזה אחוז ספיגה של 2%. כל עוד אחוז ההתייקרות המחושב לא מגיע ל-2%, הקבלן לא יקבל כלל תוספת התייקרות. אם אחוז ההתייקרות המחושב עבר את אחוז הספיגה, נאמר שהוא 3%, במצב כזה הקבלן יקבל תוספת התייקרות של 1% בלבד, כי מתוך אחוז ההתייקרות המחושב מפחיתים את אחוז הספיגה.

על פי רוב אחוז הספיגה הוא 0, כלומר שהקבלן מקבל את מלוא ההתייקרות לפי אחוז ההתייקרות המחושב:

כדי להתקדם ללחוץ על Enter.

(3.9) קופצת הודעה על כך שהכמויות בכתב הכמויות יהיו מעתה כמויות חוזה. ללחוץ על “אישור”:

(3.10) הסמן עובר לשדה “נכון לתאריך”. התאריך בשדה נלקח אוטומטית מתוך התאריך הנוכחי במחשב ולא ניתן לערוך אותו:

כדי להתקדם, ללחוץ על Enter.

(3.11) הגדרת החוזה הושלמה. המסך של הגדרת החוזה עובר למצב של עיון בלבד:

4. כעת, לאחר הגדרת הנתונים הכלליים של החוזה, ניתן להגדיר בחוזה פרמטרים נוספים כגון מקדמה, עכבון והפחתות:

5. לאחר שהוגדרו כל נתוני החוזה, ניתן ללחוץ למעלה על הכפתור “כל החשבונות” כדי לעבור אל מסך החשבונות ולהגדיר בו את חשבונות הביצוע:

מותאם למהדורה 4.32.7 בנארית בענן